עוגת שזיפים

 

 

תגידו?

גנבתם פעם שזיף?

 

החצר שלנו במושב היתה מלאה בעצי פרי. משתוללת בפריחתה בשיא כל עונה.

רק להושיט את היד ולקטוף. תאנים, משמש, פרי הדר, שסק, אגסים, שזיפים.

אז למה היינו הולכים לגנוב שזיפים מהעץ של שמואל, החבר של אבא מהמושב? 

בגלל שזה היה טעים יותר? לא! כי היה לנו משעמם. זה פשוט היה כיף, כמו מבצע – להתחבא מאחורי הגדר, לשמור כשאחי והחברים שלו מטפסים על העץ – וברגע אחד, שניה לפני שאנחנו בורחים, מישהו צועק ״שמואל, גנבים!״ כולנו רצים בצרחות, צוחקים, ושמואל רודף אחרינו בכאילו וצועק ״מנוולים!!!״.

שמואל היה חבר טוב של אבא שלי.

לפני כמה שנים פגשתי אותו במושב. הוא נסע בקלנועית שלו, מבוגר בשנים. שאל אותי אם אני רוצה טרמפ.

חייכתי. ברור שעליתי, ועשינו סיבוב במושב. פתאום הוא התחיל לבכות ואמר לי שהוא מתגעגע לאבא שלי.

אמרתי לו שגם אני.

כדי לעבור נושא סיפרתי לו שגנבתי מהעץ שלו שזיפים.

הוא אמר לי ״העיקר שהיה לך טעים״ וצחק.

 

הנה עוגת שזיפים שממש תאהבו. חמוצה מתוקה וברור שטעימה!

 

 

המצרכים והוראות הכנה. המתכון המלא בסוף הפוסט.

 

 

הנה היא באה. חמה מהתנור.

לאופן ההכנה בסטורי לחצו כאן

 

 

מרופדת באבקת אפיה.

 

 

פרוסה אחת שווה.

 

לטארט שזיפים לחצו כאן

תודה רבה שקראתם את הפוסט שלי.
אשמח לשמוע תגובות ולהגיב. אהבתם? יש לכם שאלות?
לקבלת פוסטים חדשים מוזמנים להירשם לבלוג שלי ותעודכנו במייל.
ואם בא לכם לשתף חברים לחצו על אחד האייקונים למטה.
תהנו, באהבה גבישס.