ירקות צלויים אחד אחד

צליינית. זה מילה חזקה. יש בה איזה קטע של 'ללכת בדוך'.

סוג של פאנטיות ואהבה מוגזמת.

ככה אני מרגישה לירקות.

תנו לי ירקות ואני מסודרת. ישר מעמידה אותם למסדר.

מחייכת וקצת מרחמת עליהם, כי המילים שאשתמש בהן די לוחמניות כלפי משהו שאני אוהבת במיוחד.

"היי אתה, כן כן אתה, הקישוא! אל תזוז, חכה חכה מה אני שאעשה לך.

ואת מון שרי, יש עוד אלף כמוך.

ואת כרובית, איך שאני הולכת לפורר אותך.

וגזר חביבי, אין טעם למשוך את הזמן, חתוך ימינה חתוך שמאלה, יצא טעים הגזר".

לקצוץ, לחתוך, לשרוף. לא נעים, אבל ממש ממש טעים.

אם היה מקדש לירקות, הייתי עולה אליו ברגל,

(במחשבה שניה, עם אופניים)

(במחשבה שלישית, עם מונית)

ומקריבה איזה טימין בסוף.

ירקות צלויים,
עגבניות שרי, קישואים, כרובית וגזר.
ארבעה מתכונים פשוטים להכנה עם מקסימום טעם.

עגבניות שרי צלויות
למתכון לחצו כאן

קישואים צלויים
למתכון לחצו כאן

כרובית צלויה עם טחינה
למתכון לחצו כאן

גזר צלוי עם סוכר חום וצ'ילי
למתכון לחצו כאן

תודה רבה שקראתם את הפוסט שלי.
אשמח לשמוע תגובות ולהגיב. אהבתם? יש לכם שאלות?
לקבלת פוסטים חדשים מוזמנים להירשם לבלוג שלי ותעודכנו במייל.
ואם בא לכם לשתף חברים לחצו על אחד האייקונים למטה.
תהנו, באהבה גבישס.