הפעם הראשונה שקראו לי 'גנבת'. היתה בגללו.
הוא אשם! הוא כל כך טעים.
ערב שבת.
אבא מסיר את המפה, מרים את החלות לברכה ועוצר.
שקט.
"אי אפשר לברך על חלה לא שלמה, מי אכל את הצ'ופצ'יק"?
ישר אני עונה: "לא אני, ככה קניתי אותה".
וככה זה פעם אחר פעם עד שהודחתי מתפקידי לרוץ למכולת ולקנות חלה.
חלמתי על חלה גדולה עם עשרות צ'ופצ'יקים.
אז…
קבלו אותה במחיאות כפיים סוערות
חלת הצ'ופצ'יקים.
הכנתי עוד כמה בצד מרוב התרגשות.
(המתכון בסוף הפוסט)
למתכון ׳חלת השבת המורחבת שלי׳ לחצו כאן.
הכנתם את המתכון?
ספרו איך יצא ותייגו אותי באינסטגרם @Gavisious
תודה רבה שקראתם את הפוסט שלי.
אהבתם? יש לכם שאלות? אשמח לשמוע תגובות ולהגיב.
לקבלת פוסטים חדשים מוזמנים להירשם לבלוג שלי ותעודכנו במייל.
ואם בא לכם לשתף חברים לחצו על אחד האייקונים למטה.
תהנו, באהבה גבישס.
2 תגובות
פוסט שמחזיר לילדות. לרגע הזה שמתחשק לקחת משהו שאוהבים ונישאר רק לסגור את הפינה ולהמציא משהו ככה שלא יכעסו עלינו . הזכיר לי סיפור דומה עם ביסים קטנים שהיינו לוקחים בהסתר מפינוקי מרציפן ופירות מסוכרים שהיו קונים לנו לאירועים סופר חגיגיים אבל עד שהגיע יום האירוע כבר היה מי מהילדים שלא הצליח להתאפק ואת סימני השיניים שנותרו היה קל לזהות ולאתר את ״ הגנב/ת״. תודה לריחות וזכרונות מקסימים
נויה זה נפלא. אני מדמיינת מגש של מרציפן עם ביסים ומחייכת. תודה רבה יקרה.